1. [יב] מוריד לעומֶק, מַטבּיעַ (בּבוץ, בּמַיִם וכד'): ורודפיו אטביעהו ובתהומות אשקיעהו (ספרות ימי הביניים)
2. [תנ] מוריד, מנמיך, משפּיל, גורם לשקיעה: אז אַשְקִיעַ מֵימֵיהֶם (יחזקאל לב, 14); השקיע הקדוש ברוך הוא גלגל חמה (מדרש רבה בראשית סח)
אנגלית: drown; humiliate
***