_ פירוש

פירוש

מְרַצֵחַ [תנ]

(מקרא)

1. הורג הרבה, רוצֵח אכזר, מי שרצח הוא אומנותו: "כי שָלח בֶּן-המרַצֵּחַ הזה" (מלכים ב' ו, 32)
2. חוטא, פושע, אדם מושחת: "צֶדֶק ילין בהּ ועתה מְרַצְּחִים" (ישעיה א, 21)
אנגלית: murderer

דקדוק למילה _

[פ'. [מרַצַחַת, מרַצחים, מרַצחות] <רצח>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

מרַצֵחַ (תוצאה דומה)
גאולַייטֶר , גַזלָן , הורֵג , טובֵחַ , קַטלָן , רַב טַבָּחים , רוצֵחַ , רַצחָן [שדה סמנטי: הריגה] | ניגודים: מחַיֶיה

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _