_ פירוש

פירוש

מִקְדֵּשׁ [תנ]

(מקרא)

1. חלק מקוּדש: "תָרימוּ... מִכּל חֶלבּו את מִקְדְשוֹ ממנוּ" (במדבר יח, 29)
2. ראשית מדון, עילה למלחמה: "והיה למִקדש ולאבדן נגף" (ישעיה ח, 14)
אנגלית: A sacred part; Casus belli

דקדוק למילה _

[ז'] <קדש>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

מִקדָש (תוצאה דומה)
בַּיִת (רִאשון ושֵני) , בֵּית מִקדָש , הֵיכָל , מקום פּוּלחָן , מֶרכָּז דָתי [שדה סמנטי: מִקדָש]

מקַדֵש (תוצאה דומה)
[פ']
1. אוסֵר (לַעשׂות) , הופֵך לקָדוש , מזַכֵּך , מטַהֵר , מנַקֶה , מַקדיש , סַקרָליזציה | ניגודים: מחַלֵל

2. אוסֵר (מִלחָמה) , יועֵד , מזַמֵן , מיַיעֵד , מֵכין
3. מִתחַתֵן , נושֵׂא (אישה) [שדה סמנטי: נישואים] . מַצדיק (מַטָרה) | ניגודים: מגַנֶה
5. מבָרֵך (קידוּש) [שדה סמנטי: ברכה]

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _