מפוח מאריך
1. מכשיר ליצירת זרם אויר חזק המלהיב את האש או לניפּוּחַ זכוּכית וכד': "נָחַר מַפּח מֵאֵש תַם עֹפָרֶת" (ירמיה ו, 29)
2. כלי שבאמצעותו הפיחו אוויר כדי ללבות את אש התנור או הכּוּר. היה עשוי שק עור ועליו משקולת שטוחה. אל השק היו מחוברים קנים חלולים שקצותיהם הסמוכים ללהבה היו עשויים מחומר
אנגלית: blower