_ פירוש

המעדר המקראי היה בנוי מידית עץ לא ארוכה ובה בית קיבול למקל קצר יותר שהוכנס לתוכה בזווית חדה ובקצהו הורכב גליל מחודד שהיה עשוי מתכת. חלקי המעדר העשויים עץ היו מחוברים זה לזה בידי חבל. המשמעות העכשווית נוצרה על פי המילה היחידאית במקרא. יש כאן דמיון צליל לערבית: מעדור. <עדר> במשקל מַפעֵל לציון כלים ומכשירים. (מחידושי א. בן-יהודה)

בּידֵר, גָדֵר, גוֹדֵר, גידֵר, גִנדֵר, דִרדֵר, הֶגדֵר, הוֹדֵר, הידֵר, הידַרדֵר, הֵיעָדֵר, הֶסְדֵר, הִסתַדֵר, הֶעְדֵר, הִתבַּדֵר, הִתגַדֵר, הִתגַנדֵר, הִתדרדֵר, הִתהַדֵר, הִתכַּדֵר, הִתנַדֵר, הִתקַדֵר, חוֹדֵר, יבַדֵר, יגַדֵר, יגַנדֵר, ידַרדֵר, יהַדֵר, יידַרדֵר, יינָדֵר, ייסָדֵר, ייעָדֵר, ייקָדֵר, יסַדֵר, יִסתַדֵר, להינָדֵר, להיסָדֵר, להיעָדֵר, להיקָדֵר, מְבַדֵר, מְגַדֵר, מְגַנְדֵּר, מְדַרְדֵר, מְהַדֵר, מַהדֵר, מִידַרְדֵר, מִילְיַארְדֵר, ממַדֵר, מְסַדֵר, מִסְתַּדֵר, מַעְדֵר, מְעַדֵר, מְשַׁדֵר, מַשְׁדֵר, מִתְבַּדֵר, מִתְגַדֵר, מִתְגַנְדֵר, מִתְדַרְדֵר, מִתְהַדֵר, מִתְכַּדֵר, מִתְמַדֵר, מִתְנַדֵר, מִתְקַדֵר, נוֹדֵר, סוֹדֵר, עוֹדֵר, קוֹדֵר