ראה:
מֵסַב(1) מְסבָּל ראה: מסוּבּל מסָּג ראה: מוּסג מַסְגִּיר [פ'] (סגר)
1. מרחיק ממגע של אחרים, מבוֹדֵד, כאמור בפסוק: "כל יְמֵי הִסְגִּיר אוֹתוֹ" (ויקרא, יד, 46)
2. מוסֵר לשלטונות, כאמור בפסוק: "על הַגְלוֹתָם לְהַסְגִּיר לֶאדוֹם" (עמוס א, 6) מְסַגֵּר [פ'] (סגר) מוסר, מעביר לרשות, מסגיר ביד, כאמור בפסוק: "סִגַּר... את אֹיבְך ביָדֶך" (שמואל א' כו, 8)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה