הספר האחרון בספרי התרי עשר. על-פי תוכנו נכתב בתקופת שיבת ציון, אחרי בניית בית המקדש השני. בספר שבעה חלקים העוסקים בנושאים שונים כגון הוכחת הגברים שנשאו נכריות ובכך בָגדו בה' ובעַמָּם. בחלק אחר של הספר מאשים ה' את בני העם שגוזלים את המעשר והתרומה מהלוויים והכּוהנים. הספר מסתיים בציווי "זִכרו תורת משה עבדי" כי אלייהו הנביא עתיד לבשר את בוא יום ה' הגדול והנורא. מלאכי הוא הראשון שמציין את הופעתו של אלייהו הנביא באחרית הימים (מלאכי ג, 23)
***