_ פירוש

חבלים שקושרים את יריעות האוהל ליתֵדוֹת,(טט) (ט4)כאמור בפסוק: "אהלִי שדָּד וכל מֵיתָרַי נִתָּקוּ" (ירמיהו, י, 20)
2. חוּט הקשת שנעשה מפשתן, שׂער מעיים או גידים יבשים של בעלי חיים, כאמור בפסוק: "במיתָרֶיך תכוֹנֵן על פניהֶם" (תהילים כא, 13) (ג0.53) מָךְ [פ'] (מוך) מתרושש, שָפֵל, עני, בעל הכנסות נמוכות, כאמור בפסוק: "וּמָך אָחִיך עִמּוֹ" (ויקרא כה, 47) (ג0.53) מַכְאֶה [פ'] (כאי) מכאיב, כאמור בפסוק: "יַעַן הכאוֹת לב צַדִּיק שקר" (יחזקאל יג, 22) (ג0.53) מַכאוב, מַכְאֹב [ז'] (כאב) כְּאֵב, צַער, סֵבל, ייסורים, כאמור בפסוק: "אם יֵש מַכְאוֹב כְּמַכְאֹבִי" (איכה, א, 12)

***