_ פירוש

פירוש

מִי²[תנ]

(מקרא)

כינוי סתמי לאדם להבּעת שאלה או תמיהה הבא על־פי־רוב במשפט שאלה בהוראות האלה:
1. בראש המשפט - כנושׂא: "מִי שָׂם פֶּה לָאדם" (שמות ד, 11)
2. אחרי שֵם או מילת-יחס - כמוּשׂא: "בַּת מִי אַתְּ" (בראשית כד, 23)
3. זה אשר, האיש ש-: "מי האיש החפץ חיים" (תהילים לד, 13)
4. האמנם?, האם?: "מִי יָקוּם יעקֹב" (עמוס ז, 2)

דקדוק למילה _

[מ"ש]

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

מי (תוצאה דומה)
אותו אָדָם שֶ- , האִם , האָמנם , זה ש- , כָּל אָדָם ש- , מי שֶהוּא , מישֶהוּ , מִן דהוּא , פּ[שדה סמנטי: מ"ג] אותו אָדָם שֶ-, האִם, האָמנם, זה ש-, כָּל אָדָם ש- , מי שֶהוּא, מישֶהוּ, מִן דהוּ

מי (תוצאה דומה)
חסַר אַחרָיוּת , נַוָוד , צועני | ניגודים: ממוּשמַע, שַמרָני

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _