_ פירוש

פירוש

מְחָרֵף [תנ]

(מקרא)

1. מגַדף, מקַלל, מנאֵץ: אֶת מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ (ישעיה לז 23), כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה (שמואל א' יז, 25)
2. מקריב, מקריב עצמו: זְבֻלוּן עַם חֵרֵף נַפְשׁוֹ לָמוּת (שופטים ה 18)
אנגלית: curse; sacrifice

דקדוק למילה _

[פ'; מחָרֶפֶת; חֵירֵף, יחָרֵף, לחָרֵף] <חרף>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

גזירה מהשורש <חרף> הקשור לקללות ולבוז

מילים נרדפות למילה _

מחָרֵף (תוצאה דומה)
[פ']
1. אורֶה , אורֵר , גדפן , חורֵף , מאָרֵר , מבַזֶה , מגַדֵף , מגַנֶה , מזַלזֵל , מחַלֵל , מַכלים , מַלעיג , מלעיז , מנָאֵץ , מנַבֵּחַ , מַעליב , מקַלֵל , מַשמיץ , מַשפּיל , מתַעֵב , קובֵב (עתיק) [שדה סמנטי: הַשפָּלה, קלָלה] | ניגודים: מבָרֵך

2. מסַכֵּן גוּפו , מִסתַכֵּן [שדה סמנטי: סַכָּנה]

חרוזים למילה _

גוֹרֵף, היטָרֵף, הִצטָרֵף, הִתאַגרֵף, חוֹרֵף, חֵירֵף, טוֹרֵף, טֵירֵף, טָרֵף, יחרֵף, יטַלגרֵף, ייגָרֵף, ייטָרֵף, ייעָרֵף, יִיפָּרֵף, ייצָרֵף, יישָׂרֵף, יצָרֵף, להיגָרֵף, להיטָרֵף, להיעָרֵף, להיצָרֵף, להישָׂרֵף, מְאַגְרֵף, מְגָרֵף, מְחָרֵף, מְטַלְגְרֵף, מְטָרֵף, מַטְרֵף, מִיטָרֵף, מִצְטָרֵף, מְצָרֵף, מַצְרֵף, מְרַפְרֵף, מִתְאַגְרֵף, עוֹרֵף, פּוֹרֵף, צוֹרֵף, שׂוֹרֵף, תַּצְרֵף