_ פירוש

ראה: מוּלות מוּם [ז'] (מום) ליקוּי, פגם בגוף, כאמור בפסוק: "כל איש אשר בו מוּם לא יִקְרָב" (ויקרא כא, 18).(ג0.56) השלֵמות הגופנית נדרשה במיוחד מהכּוהנים המקריבים (ויקרא, כא, (16-24 לכּוהן בעל מוּם היה. אסור להקריב קרבנות, אך מותר היה לו לאכול מן הקדשים. בויקרא כא, 18-20 מצוינים המוּמים הפוסלים את הכּוהנים. גם הקרבן צריך להיות תמים ולא בעל מוּם (ויקרא כב, (17-25 מוּמָך, ממָךְ [פ'] (מכך) מושפל, כאמור בפסוק: "והמְכוּ כַּכֹּל יִקָפצוּן" (איוב כד, 24) מוּמלָח, ממְלָח [פ'] (מלח) ממורַק (טוּפל, עוּבּד) במֶלח, כאמור בפסוק: "והָמְלֵחַ לא המלַחַתְּ" (יחזקאל טז, 4)

***