_ פירוש

פירוש

מִדְבָּר²

(מקרא)

1. ארץ יבֵשָה ודַלת צמחייה, מקום שומם וצחיח, ישימון: "וַיִּנְהַג אֶת הַצֹּאן אַחַר הַמִּדְבָּר" (שמות ג 1), "אָשִׂים מִדְבָּר לַאֲגַם מַיִם" (ישעיהו מא 18);
2. חבל ארץ שומם שבו כמות המשקעים מועטה ואינו נוח להתיישבות קבע ומשַמש בעיקר למִרעֶה, כאמור בפסוק: "יְשׂשׂוּם מדבָּר וְצִיָּה" (ישעיה, לה, 1)
אנגלית: desert

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; מִדבַּר-, מִדבָּרות, מִדבְּרות (בספרות גם: מִדבָּרים, מִדבְּרֵי-, מִדבָּרִיות, מִדבָּרו] <דבר>

ביטויים עם המילה _

← מקרם מדברי

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<דבר> במשמעות לנהוג לנהל, ללכת אחרי, להתלוות ונקרא כך משום שלשם הובילו הרועים את עדריהם, שטח מרעה, וממנה התגלגלה למשעות שמשמשת אותנו עד היום. מילה המצויה גם בשפות שמיות אחרות כגון ארמית ואשורית madabiru

מילים נרדפות למילה _

מִדבָּר (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. חורָבה , ישימון , מישור , מַשָאון , עָרָב , ערָבה , צחיחַ , צִיון , צָיון , צִייה , צָמָא , רֵיקָנוּת , שאִייה , שימָמון , שמָמה , תוהוּ [שדה סמנטי: מִדבָּר] | ניגודים: גַן עֵדֶן;

2. דיבּוּר [שדה סמנטי: דיבּוּר] | ניגודים: שתיקה

מדַבֵּר (תוצאה דומה)
[פ']
1. אומֵר , אורֵש , גולֵל , דובֵב , דובֵר , דורֵש , הוגֶה , לוחֵש , מַאריש , מבַטֵא , מַבּיעַ , מַגיד , מגַלגֵל , מודיעַ , מַחבּיר , מחַבֵּר , מַכריז , ממַלֵל , ממַלמֵל , מנַבֵּב , מנובֵב , מֵסיחַ , מסַפֵּר , מַרצֶה , משׂוחֵחַ , מֵשׂיחַ , מַשמיעַ , נָב , נִדבָּר , נואֵם , נציג , סָח , עורֵך , פּוצֶה , שָׂח [שדה סמנטי: דיבּוּר] | ניגודים: אילֵם, שותֵק;

2. אָדָם [שדה סמנטי: אָדָם]

חרוזים למילה _

בָּאר, בַּר, בָּר, בַּרבָּר, גְבַרְבַּר, גִזְבָּר, דַבָּר, דוּבַּר, הוּגבַּר, הוּדבַּר, הוּסבַּר, הָשׁבַּר, חבַרְבַּר, חוּבַּר, חַיבַּר, יִגבַּר, ידוּבַּר, יוּגבַּר, יוּדבַּר, יוּסבַּר, יחוּבַּר, כּוּסבָּר, מִדְבָּר, מְדוּבָּר, מוּגְבָּר, מוּדְבָּר, מוּסְבָּר, מזוּמבָּר, מַחְבָּר, מְחוּבָּר, מִכְבָּר, מְעוּבָּר, מִצְבָּר, מִשְׁבָּר, מָשְׁבָּר, מְשׁוּבָּר, נִדְבַּר, נִשבָּר, מְתוּגְבָּר, עוּבָּר, עַכְבָּר, עִנְבָּר, פַּרְבָּר, צַבָּר, קִיבָּר, תּוּגְבַּר