1. ברוב המקראות פירושו: בנחת, במתינוּת, לא במרוּצה, לא בחיפּזון, לא במהירוּת, כאמור בפסוק: "מֵי השִלֹחַ ההֹלכים לְאַט" (ישעיה ח, 6)
2. בפסוק: "וישכב בַּשָׂק ויהַלֵך לְאַט" המדַבּר על כניעתו של אחאב מפני תוכחתו הקשה של אלייהו, מתפרשת המילה "אַט" בדרכים שונות (בפי מפרשים שונים): א. במתינוּת, לא במרוּצה ב. עצוּב, מדוּכּא, רכוּן ראֹש ג. יָחֵף (להבּעת צַעַר)
***