נַחלה, קרקע וכד', שהאדם נאחז בה לצמיתות והוא מורישהּ לבניו מדור לדור, מופיעה במקרא לגבי:
1. שָׂדֶה: ומשְׂדֵה אחזתו לא יִמָכֵר (ויקרא כז, 28);
2. עָרים (נחלת הלוויים): ועָרֵי הלווים בתי עָרֵי אחזָתם (ויקרא כה, 32);
3. מערת קבורה משפחתית: יִתְּנֶנָה לי... לאחֻזת קָבֶר (בראשית כג, 9)
***