_ פירוש

← אוכלי תרומה
← ארץ אוכלת יושביה

מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה

אוֹכֵל, אִיחֵל, בּוֹחֵל, הִזדַחֵל, הֵחֵל, הָחֵל, הֶשחֵל, הִשתַחֵל, הֶתחֵל, הִתחַלחֵל, הִתכַּחֵל, הִתנַחֵל, זוֹחֵֵל, חֵיל, חֵל, חִלחֵל, יאַחֵל, יָאֳכֵל, יִזדַחֵל, יָחֵל, יחַלחֵל, יֵיאָכֵל, יִיזָחֵל, יְיַחֵל, יִיחֵל, יִימָחֵל, יֵיעָכֵּל, יִישָחֵל, להֵיאָכֵל, להיזָחֵל, להימָחֵל, להישָחֵל, להֵיעָכֵל, מְאַחֵל, מוֹחֵל, מִזְדַחֵל, מֵחֵל, מְחַלְחֵל, מְיַיחֵל, מְרַכֵל, מִשְׁתַּחֵל, מִתבַּחֵל, מִתְחַלְחֵל, מִתְכַּחֵל, מִתְנַחֵל, נוֹחֵל, נוכֵל, רָחֵל, רוֹכֵל, שׁוֹכֵל