_ פירוש

מקום במזרח הירדן שבו הוספד יעקוב ומזוהה במקרא עם גורֶן האָטָד, כאמור בפסוק: "אֵבֶל כבד זה למצרָיִם על כן קרא שמה אָבֵל מִצְרַיִם" (בראשית נ, 11)(ג0.55) אבֵלוּת [נ'] בעמי כנען ובישראל נהגו מנהגי אבלות כאשר מת קרוב משפחה, אדם חשוב וכו'. בין מנהגי האבלות היו בכייה, הספד, צום, קריעת בגדים, הליכה ללא נעליים, חגירת שק וכו', כאמור בפסוק: "ודוד עולה... ובוכה וראש לו חָפוּי והוא הֹלֵך יָחֵף וכל העם אשר אִתּוֹ חָפוּי אִיש רֹאשוֹ ועָלוּ עָלֹה וּבָכֹה" (שמואל ב', טו, 30)
אבֵלֵי צִיוֹן אלה המתאבלים על חורבן הארץ, כאמור בפסוק: "לשׂוּם לאבלי ציון, לתת להם פאר תחת אֵפֶר" (ישעיה סא, 3)

***