ראה:
שׂידים שֵׁדִים [ז"ר] (שוד)(ג0.56) שם כולל לאלילים קטנים וגם לרוחות שונות המשרתות את האלים. בעולם העתיק האמינו בשֵדים, בני ישראל הקריבו קרבנות לשדים בניגוד לאיסור שחל עליהם (דברים לב, 17; תהילים קו, 37).(ג0.56) על פי האמונה העממית חיו השדים בערים הרוסות ובמדבריות (ויקרא טז, 10). עזאזל היה כנראה שֵד שחי במדבר (ויקרא טז, 8), ואולם על פי היהדות חל איסור מוחלט להאמין בשֵדים ולעבוד להם
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה