בת אחאב, מלכת יהודה, כאמור בפסוק: "וַתִּשְמַע עתַלְיָה את קוֹל הָרָצִין" (מלכים ב' יא 13). מלכה בשנים 842-836 לפני הספירה. הייתה בתו של עמרי מלך ישראל (מלכים ב' ח, 26) או בִּתם של אחאב ואיזבל (מלכים ב, ח, 8), אשת יהורם מלך יהודה ואמו של אחזיה מלך יהודה (מלכים ב' ח, 26). הנהיגה את עבודת הבעל בעת מלכותם של בעלה ובנה. לאחר רֶצח אחזיה המיתה את כל בני המלך ותפסה את השלטון. הניצול היחיד היה יואש בן אחזיה שהומלך בהיותו בן שבע שנים בידי יהוידע הכוהן הגדול, שקשר קשר נגד עתַלְיָה. היא נחלה תבוסה ונהרגה (מלכים ב' יא, 16-4)
***