כלי נגינה קדמון בן עשרה מיתרים, כאמור בפסוק: "בנבל עָשׂוֹר זמרוּ לו" (תהילים לג, 2). הנבל הוא כלי מיתרים המנוגן בפריטה אם לנגינת יחיד (תהילים עא, 22) ואם ליד כינור (תהילים קנ, 3). בנבל ניגנו בבית המקדש ומחוצה לו. מספר המיתרים לא היה קבוע, וכאשר הגיע מספרם לעשרה נקרא הנבל "נבל עשור". השם נֵבל בא מתיבת התהודה שלו שהייתה עשויה כעין שק של עור, ולכן יש הסוברים שהנבל לא היה כלי פריטה, אלא כלי נשיפה שדמה לדודטאזק (חמת חלילים) של הסקוטים, והעשור והנבל הם שני כלים נפרדים - כאמור בפסוק: "עלי עשור ועלי נבל" (תהילים צב, 4)
***