_ פירוש

ראה: עוּמה עַמוּד, עַמּד [ז'] (עמד)
1. גוף הנדסי גבוה על פי רוב גלילי עשוי עץ או אבן התומך בתקרה, מעין אוֹבֶליסק, כאמור בפסוק: "קוֹמַת הָעַמוּד הָאֶחָד" (מלכים א' ז, 15)
2. בִּימָה, דוּכן, מקום שהיה מיעַד למלך, כאמור בפסוק: "והנה המלך עֹמֵד על הָעַמוּד" (מלכים ב' יא, 14)
3. דבר-מה המתרומם לגובה, כגון אֵש, ענן וכד', כאמור בפסוק: "לא יָמִיש עַמּוּד הֶעָנָן יוֹמָם" (שמות יג, 22) עמוּד עָנָן ועמוּד אֵש מייצגי האֵל בלווֹתוֹ את ישראל במשך ארבעים שנות נדודיהם במדבר. עמוד הענן ליווה אותם ביום ועמוד האש - בלילה. (שמות יג, ,21-22 יד 19, 24). עמוד ענן היה גם במקדש שלמה וסימל את כבוד האל (מלכים א' ח, (10-11

***