_ פירוש

1. בן חכמוני, שהיה ראשם של שלושים גיבוריו של דויד, כאמור בפסוק: "יָשבעָם בן חכמוני ראש השָלִישִים" (דברי הימים א' כז 2). תקופתו: המאה העשירית לפני הספירה. הוא הרג לא פחות משלוש מאות איש ביום אחד. מזוהה עם יָשבעם בן זבדיאל שפקד על עשרים וארבעה אלף מאנשי צבאו של דויד (דברי הימים א' כז 2). נקרא גם: "יֹשֵב בַשֶבֶת" (שמואל ב' כג 8)(ג0.55)
2. איש בניימין שנטש את צבא שאוּל והצטרף לגיבורי דויד בצקלג. הצטיין ביכולת להשליך אבנים ולירות בשתי ידיו באותה מידה, כאמור בפסוק: "ויועזר וְיָשָבְעָם הקָרחִים" (דברי הימים א' יב 6). תקופתו: המאה האחת-עשרה לפני הספירה

***