השני בין ספרי תרי עשר. בפרקים א' וב' מתוארים מגֵפת ארבֶּה והבטחה לישועה. בספר מצוינות ארבע תגובות לאסון, ואלה הן:
1. תוכחה לעם שישים לבו לאסון;
2.הנביא קורא לכוהנים ולעם לקרוא לעזרת האל;
3.תפילת הנביא ובקשה לישועה מהאסון;
4. תפילה נוספת של הנביא שחוברה עבור הכוהנים, ובסופה שיר אפוקליפטי, שבו האלוהים מבטיח לחוזר בתשובה ישועה והצלה מאסון. הספר מסתיים בתיאור תור הזהב שבו ירושלים תהיה חסינה מפני מתקפה ובארץ תהיה פריחה. סוברים שספר יואל חוּבר בתקופה הפרסית על פי תיאור המקדש כקודש הקודשים היחיד, הזכרת מושג הזקנים והכוהנים ואי־הזכרת שמות מלכים מיהודה.
***