ראה:
חנוּת חנִיטָה [נ'] (חנט) שימוּר גופת המת על-ידי בשׂמים או ייבּוּש. יוסף ציווה לחנוט את אביו, ונאמר כי בכו אותו מצרים שבעים יום, שהוא הזמן שנדרש לחניטת הגוף. היו כמה דרכים לחניטה. בשיטה היקרה הוצא המוח והראש מולא בבשמים. הקרבַיִים הוצאו ואת התוך היו ממלאים בבשמים. בשיטה שנייה היו ממיסים הקרביים על־ידי שומן ארזים שהוזרק פנימה. את הגוף היו שורים בנֶתֶר שבעים יום, ולאחר מכן יצא השמן עם הקרביים, ונשארו העצמות והעור בלבד. ובשיטה השלישית והזולה ביותר הסתפקו בטיהוּר המעיים על־ידי חוקן. את הגוף השרו בּנֶתֶר שבעים יום ולאחר זאת היה כָּשֵר לקבורה
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה