_ פירוש

פירוש

חוטֵא^{2, חֹטֵא}[תנ]

(מקרא)

1. מי שעובר עבֵירות, איש המַרבֶּה לַחטוא: רשע וחוטֵא (משלי יא 31)
2. רָשָע, עבַריָין, עובֵר עבֵרות, כאמור בפסוק: "מִקרֶה אחד לַכֹּל... כַּטוֹב כחֹטֵא" (קוהלת ט, 2) (תנו דעתכם להבדל בין חוֹטֵא לבין חוֹתֶה)
אנגלית: sinner

דקדוק למילה _

[ש"ע; חוטֵאת, חוטאים, חוטאות] <חטא>

ביטויים עם המילה _

← חוטא בשפתיו
← חוטא ומחטיא

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

<חטא> במשקל קוטֵל שהוא דו-משמעי ומציין הן פעולה והן את העושה. מאוגריתית, שפה שמית המיוחסת למאות 15-13 לפה"ס

מילים נרדפות למילה _

חוטֵא
[פ'; ת']
1. הובֵל , טועֶה , כּוסֵל , כּושֵל , מַחטיא , מַחמיץ , משובֵב , מַתעֶה , נִכשָל , סוטֶה , סורֵחַ , שוגֵג , שוגֶה , תועֶה [שדה סמנטי: חֵטא] | ניגודים: פּוגֵעַ, צודֵק

2. אויֵב , אָשֵם , אַשמַאי , בּוגֵד , בֶּן בּלִייַעַל , זֵד , זָד , זומֵם , חובֵל , חונֵף , חורֵש רָעה , חַטָא , חַיָיב , טָמֵא , לוקֶה , מועֵל , מֵזיד , מֵפֵר חוק , מקַלקֵל , מרַמֶה , מֵרֵעַ , מַרשיעַ , מַשחית , משַחֵת , מתועָב , מִתנַכֵּל , נֶאשָם , נָבָל , נוכֵל , נַעוֶוה , נִפשָע , סורֵחַ , עבַריָין , עובֵר עבֵרה , עַוָול , עושֵק , עָריץ , פּושֵע , צָבוּע , רַמַאי , רַע , רָשָע [שדה סמנטי: עָוֶול, רועַ] | ניגודים: יָשָר, צַדיק

3. אָשֵם [שדה סמנטי: חֵטא] | ניגודים: זַכַּאי, תַמים

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _