_ פירוש

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. המילים לעברית המקראית חדרו בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה

אֶקְדּוֹחַ, בָּא כֹּחַ, טְפֹחַ, כֹּחַ, לִזְבֹּחַ, לִטְבֹּחַ, לִמְשֹׁחַ, לִנְבֹּחַ, לִנְגֹּחַ, לִנְכֹּחַ, לִפְקֹחַ, לִקְדֹּחַ, לָקוֹחַ, לִקְלֹחַ, לִרְקֹחַ, לִשְׁחֹחַ, לִשְׁכֹּחַ, לִשְׁלֹחַ, מַלְקוֹחַ, מִשְׁלוֹחָ, נִיחוֹחַ, נְפֹחַ, סְפֹחַ, שחוח, קְפֹחַ, רֵיחַ נִיחוֹחַ, תְּפֹוחַ

להרחבה ראה:
אוח, מַשגוח, אקדוח, חוח, כוח, משלוח, מוח. מנוח, אפרוח