_ פירוש

פירוש

חוֹבֵש, חֹבֵשׁ [תנ]²

(מקרא)

בעל חזון, מנהיג, המרפא חוליי העם: לֹא-אֶהְיֶה חֹבֵשׁ, וּבְבֵיתִי, --- לֹא תְשִׂימֻנִי, קְצִין עָם (ישעיה ג, 7)
אנגלית: leader

דקדוק למילה _

[ש"ע; חובֶשֶת, חובשים, חובשות] <חבש>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. המילים לעברית המקראית חדרו בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה

מילים נרדפות למילה _

חובֵש
[פ']
1. אוסֵר , כּולֵא , כּורֵך , מחַתֵל , סוגֵר , עוטֵף , עוצֵר , צונֵף , צורֵר , מאַכֵּף , קושֵר [שדה סמנטי: כּליאה] | ניגודים: מֵסיר, מַתיר

2. מטַפֵּל , מרַפֵּא [שדה סמנטי: מִרפָּאה] | ניגודים: מַזניחַ

3. שָׂם כּובַע [שדה סמנטי: כּובַע] | ניגודים: מֵסיר

4. [ש"ע] אָח, אָח רַחמָן, מרַפֵּא, מֶדיק [שדה סמנטי: מִרפָּאה]

5. יושֵב , לומֵד [שדה סמנטי: למידה]

חרוזים למילה _

גוֹבֵש, דיוֵוש, חוֹבֵשׁ, יָבֵשׁ, ידַוֵוש, יֵיחָבֵש, ייכָּבֵש, יילָבֵש, כּוֹבֵשׁ, להֵיחָבֵש, להיכָּבֵש, להילָבֵש, לוֹבֵשׁ, מאַוֵוש, מְדַוֵושׁ, מִתאַוֵוש, עָבֵשׁ