כינוי שכיח באלף השני לפני הספירה בפי האושרקים הבבלים ובני עמי קדם השונים לאנשים (יחידים או קבוצות) נודדים שביקשו להם קיום בארצות זרות. מעמדם של תושבים אלו היה שונה ממעמדם של תושבי הארץ - הילידים. הם שימשו כאנשי צבא שׂכירים בארצות האזור כולו, ומושלים נהגו להיעזר במאבקם בשׂכירים מבין הח'בּירוּ. הם ישבו במקומותיהם שנים רבות, הולידו בנים והקימו משפחות, וכונו בפי בני המקום בשם: "ח'בּירוּ בני הארץ". גם בארץ ישׂראל ובסוריה היו ח'בּירוּ רבים והשפעתם המדינית הייתה רבה
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה