_ פירוש

פירוש

בֶּטֶן [תנ]

(מקרא)

שרירי הבטן

1. כָּרֵס, חלק בגוף האדם שמתחת לחזה: "לַצְבּוֹת בֶּטֶן וְלַנְפִּל יָרֵךְ" (במדבר א, 22)
2. רֶחם האישה: "אשר מָנַע מִמֵךְ פרי בֶטֶן" (בראשית ל, 2), מבטן ומלידה
3. (בהשאלה) פְּנים, תָוֶוך: "מִבֶּטֶן שְאוֹל שִוַּעְתִּי" (יונה ב, 3), בטן האדמה
4. בּליטה או כּותרת בבניין: "וכֹתרֹת... גם מִמַּעַל מִלְעֻמַּת הבֶּטֶן" (מלכים א' ז, 20)
אנגלית: Belly; Uterus

דקדוק למילה _

[ש"ע;נ'; בֶּטֶן-, בּטָנים, בִּטנֵי-,בִּטנו] <בטן>

ביטויים עם המילה _

← בטן מלאה
← בר בטני
← הבטן הרכה
← בטנו מתהפכת
← הציקתהו רוח בטנו
← חדרי בטן
← יש לו עליו בטן מלאה
← כבודת בטן
← מדבר מהבטן
← מחזיק בבטן
← פרי בטן
← פרפרים בבטן
← תחושת בטן

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה _

בטֶן (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. אִסטומכָא , גָחון , כָּרֵס , לֵב , קֵיבה [שדה סמנטי: אֵיבָר]

2. בּליטה , עומֶק , פּנים , קֶרֶב , תָוֶוך , תוך [שדה סמנטי: עומֶק]

חרוזים למילה _

בֶּטֶן, בּוֹטֶן, כותֶן, מוֹתֶן, פֶּתֶן, קוֹטֶן, רֶטֶן, שֶׁתֶן

להרחבה ראה:
אין, גיבן, הכוון, אבן, אנטיגן, אוגן, מדנדן, אדן, בוהן, אזן, אכן, חותן, בטן, מאיין, התקן, זוקן, תוכן, גובלן, אומבודסמן, אומן, חונן, רנן, מאחסן, חוסן, יען, מדפן, חופן, אופן, מחמצן, מתמרן, אורן, דשן, חושן