1. [תנ] סוג סוסים גזעיים, כאמור בפסוק: "רֹכְבֵי הָרֶכֶש... בני הָרַמָּכִים" (אסתר ח, 10). סוסים אלו נולדו במשקים ממלכתיים לגידול סוסים לדואר הממלכתי בפרס העתיקה
2. [תמ] זן ממשפחת הסוסים: והרמך מותר (להרכיבו עם הסוס) (כלאיים ח, ה)
3. [עח] בן כלאיים עקר של סוס ואתון. קטן מן הפרד ונפוץ באזורים חמים
אנגלית: swift horse
***
[ש"ע; ז'; רַמַך-, רַמָכים, רַמכֵי-, רַמָכו] <רמך>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
מילה יחידאית במקרא. מילה פרסית המשותפת לשפות נוספות בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה. ראוי לציין שגם במשנה המילה רמך, המצויה בה רק פעם אחת (כלאים ח, ה) – מתפרשת בדרך כלל כ'פרד שאימו סוסה'. בארמית רַמַכָא = פֶרֶד
גְמָ"ח, דַגְמָ"ח, הוּמַךְ, הוּנמַךְ, הוּסמַךְ, יוּמַךְ, יוּנמַךְ, יוּסמַךְ, יָמָ"ח, יִשׂמַח, מוּמָךְ, מוּנְמָךְ, מוּסְמָךְ, מָךְ, מְמוּכְמָךְ, מְנוּמָךְ, מְסוּמָךְ, מִסְמָךְ, מְצוּמָח, מְקוּמָח, נִסְמָךְ, סָמַך, פַּלְמָ"ח, צָמַח, רְמָ"ח, רַמָךְ, שָׂמַח, תָמַך
להרחבה ראה:
אח,
טבח,
מרווח,
אבח,
מגח,
אקדח,
גנזך,
חח,
בטח,
טייח,
הלכך,
אילך,
אלח,
מונמך,
צמח,
אנך,
מוסך,
כסח,
ממומעך,
הפכפך,
צלופח,
טפח,
מונצח,
מצ"ח,
לקח,
אזרח,
אורח,
מוחשך,
מתח
רמך פרוש | רמך פירוש | רמך מילון | רמך הגדרה מילונית | רמך מילון עברי | רמך מילון אנציקלופדי | רמך אנציקלופדיה | רמך תרגום
רמך פירוש השם | רמך פירוש המילה | רמך משמעות המילה | רמך ביטויים | רמך דקדוק | רמך לשון | רמך ניבים | רמך אטימולוגיה
רמך מילים נרדפות | רמך ניגודים | רמך חריזה | רמך חרוזים | רמך צירופים | רמך פתגמים | רמך ניבים | רמך תחביר
רמך ביטויים | רמך ציטוטים | רמך ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה