1. [תנ] הוֹן, נכסים - כמו: בית, שדה, מטלטלים וכד': "כי נָתַן לו אלֹהים רְכוּש רַב מְאֹד" (דברי הימים ב' לב, 29). (ראה גם:
נחלה,
קניין,
רכוש)
3. [עח] כֶּסף או דברים שוֵוי כֶּסף שצָברוּ אדם או מוסד וכד', הון:
רכוש הבנקים;
רכוש תעשייתי
3. [תנ] כּלַל הדברים שבּבַעלוּתו של אדם, נכָסים, קִניָינים: ולא נשא אותם הארץ לשבת יחדיו כי היה
רכושם רב (בראשית יג 6);
4. (בחוק) הזכות המוחלטת לשלוט על מוצרים כלכליים היכולים להיות, בדרך כלשהי, בבעלות חוקית של ישות משפטית כלשהי, כולל כל נכס, מזומנים ו
קניין במוצרים כלכליים, בין מוחשיים ובין בלתי-מוחשיים והם יכולים לעשות ולהשתמש בהם בכל דרך שתראה לאותה ישות משפטית. (גם: נכסים)
אנגלית: property, capital
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה