_ פירוש

פירוש

רַכָּב [תנ]

(מקרא)

1. הנוהג ברכב: "וַיֹאמֶר לָרַכָּב הפֹךְ יָדְךָ" (דברי הימים ב' יח, 33)
2. פָרָש, רוכב על סוס: "קח רכב ושלח לקראתם" (מלכים ב' ט, 17) (תנו דעתכם להבדל בין רַכָּב לבין רָקָב) (ראה: רוכֵב)
אנגלית: coachman

דקדוק למילה _

[ז'] <רכב>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לא נמצאה אטימולוגיה לערך _

מילים נרדפות למילה _

רַכָּב
עֶגלון , פָּרָש , רוכֵב [שדה סמנטי: סוּס, תַחבּוּרה] | ניגודים: רַגלי

חרוזים למילה _

הוּרחַב, חָב, טְחָב, יוּרחַב, יִסחַב, יִרחַב, כּוֹכָב, מוּרְחָב, מטוֹחָב, מִסְחָב, מֶרְחָב, נִרְחָב, סָחַב, רָחָב, רָכַב, שָכַב, תָחַב

להרחבה ראה:
משאב, להב, מגובב, באובב, דבב, אגב, יחדיו, אכזב, טחב, כתב, מורכב, ללב, ארנב, מוסב, מורעב, חצב, גרב, חשב