1. [תנ] (בּ-) שולט בּיָד חזקה, מושל: וְרָדוּ בכם שֹנְאֵיכֶם (ויקרא כו, 17), כי הוא רֹדה בכל עבר הנהר (מלכים א' ה 4); השלטון החדש רודה בנתיניו ומדכא כל התנגדות
2. [תנ] משעבד: לא יִרדֶנוּ בפרך (ויקרא כה 53); בת יהודה האסורה בין רודים ומכבידים כבליה (מלשון הפיוט)
3. [תמ] מעניש, מייסר: הרב הרודה את תלמידו (תוספתא בבא קמא ט, יא); זו סנהדרין שהיא מכה ורודה (מדרש רבה בראשית צח)
אנגלית: oppress; subjugate
***
[פ'; רודה; רָדה, יִרדֶה, לִרדות] <רדי/ה>
לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
<רדה> הוא שורש נפוץ בשפות השמיות הקדומות
רודֶה
[פ']
1. דיקטָטור , מושֵל , רודָן , שולֵט , שָליט [שדה סמנטי: עריצוּת] | ניגודים: נָתין
2. מיַיסֵר , מַעביד , משַעבֵּד , נוגֵשׂ , עונֵש [שדה סמנטי: שִעבּוּד] | ניגודים: עֶבֶד
3. אורֶה , גורֵף , לוקֵחַ , מוציא [שדה סמנטי: בּישוּל] | ניגודים: מַכניס
בודֶה, בידֶה, חודֶה, יְאַדֶה, יבַדֶה, ידַדֶה, יודֶה, יוַודֵא, יֶחדֶה, יחַדֶה, יִיבָדֶה, יִיבְדֶה, יְיַדֶה, יִיפָדֶה, יִיפדֶה, יִיצדֶה, יִירדֶה, יִירָדֶה, ינַדֶה, ינודֶה, יַעדֶה, יַרדֶה, מְאַדֶה, מַאדֶה, מְאודֶה, מְבַדֶה, מְדַדֶה, מודֶה, מְוַודֵא, מְוַודֶה, מְחַדֶה, מְיַידֶה, מְנַדֶה, מְנודֶה, מַעדֶה, מִפְדֶה, מִרְדֶה, מַרְדֶה, מִתְאַדֶה, מִתְבַדֶה, מִתְוַודֶה, מִתְנַדֶה, עודֶה, פודֶה, צודֶה, קודֶה, רודֶה, שָׂדֶה, הודֶה, יאודֶה, יבודֶה, יוַודֶה, יִתוודֶה, יִתוַודֶה, מוודֶה, מבודֶה, מאודֶה, מִתוודֶה, מנודֶה, פוסְטְלודֶה, מודֶה ומִתוָודֶה, קום לָאודֶה
רודה פרוש | רודה פירוש | רודה מילון | רודה הגדרה מילונית | רודה מילון עברי | רודה מילון אנציקלופדי | רודה אנציקלופדיה | רודה תרגום
רודה פירוש השם | רודה פירוש המילה | רודה משמעות המילה | רודה ביטויים | רודה דקדוק | רודה לשון | רודה ניבים | רודה אטימולוגיה
רודה מילים נרדפות | רודה ניגודים | רודה חריזה | רודה חרוזים | רודה צירופים | רודה פתגמים | רודה ניבים | רודה תחביר
רודה ביטויים | רודה ציטוטים | רודה ראשי תיבות