_ פירוש

שבט מעמי כנען, כאמור בפסוק: "וּבני קֵינִי חֹתֵן מֹשה עלוּ מעיר..." (שופטים א, 16). השם קֵינִי גזוּר מִקַיִן. בשפות שמיות פירושו חָרָש ועוֹבד מתכת. בתורה נזכרים השמות קין, קינן, תובל קין והקיני. תוּבל קין היה חרש מתכת, כאמור בפסוק: "לֹטֵש כל חֹרֵש נחֹשת וברזל" (בראשית ד, 22). ייתכן שהשם תובל קין הוא זכר לעם תוּבל הנזכר (יחזקאל כז 13) ועסק בחרושת באסיה הקטנה. על פי המקרא התפשטו הקינים במדיין, באדום, בעמלק, בסיני, בנגב ובצפון הארץ. הקינים היו קרובים למדיינים. הנגב, מקום מושבם, כונה "נגב הקֵיני" (שמואל א' כז, 10). עסקו בכריית נחושת ועיבודה

***