ראה:
כְּפַר העַמּוֹנה כַּפָּרָה [נ'] (כפר) (ג0.56) פעולה שבאמצעותה מתבטל החטא שבין האדם לחברו (בראשית לב, 21), או בין אדם לאלוהיו (שמות לב, 30) הדרך המקובלת לכפרה הייתה באמצעות הקרבן (ויקרא א, 4). היו דרכים נוספות לכפרה, כגון הקטרת קטורת (במדבר יז, 6, 16) והעלאת תרומות לבית המקדש (במדבר, לא, (48-54 וישנם חטאים. שאי אפשר לכפר עליהם כגון חילול הקודש (שמואל א' ג, 14) וכן סירוב לחזור בתשובה (ישעיה כב, 14)
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה