_ פירוש

1. [תנ] נצח, באוֹפן מוחלט וסופי, כאמור בפסוק: "והארץ לא תִּמָּכֵר לִצְמִתֻת" (ויקרא כה, 23)
2. [תנ] בביטוי: לִצמיתוּת [תה"פ] לעולם, לתמיד, לִזמַן בּלתי מוּגבּל, לַחלוּטין: והארץ לא תִמכר לצמִתת, כי לי הארץ (ויקרא כה 23); אני נשאר כאן לצמיתות
3.[עח] ללא הגבלת זמן, דבר המתמשך ללא סוף (למשל: סידרת תשלומים תקופתיים שתשולם לעולם, כמו, למשל, בגימלה צמותה). (ראה: אגרת חוב צמותה).
4. [עח] בהיסטוריה הכלכלית, צורת קשר בין בעל אדמות (אדון) לבין איכר בקשר לעיבוד הקרקע, ששררה באירופה בתקופה הפאודלית.(להרחבה ראה מעות)
perpetuity

***