_ פירוש

פירוש

צָמֵא [תנ]

(מקרא)

1. סובל מחוסר מים לשתייה, חש צורך לשתות: ״ויחנו ברפידים ואין מים לשתֹת ... ויצמא שם העם למים״ (שמות יז, 3-1); "הַשְקִיני נא מעט מַיִם כי צָמֵתי" (שופטים ד, 19); "הוי כל צָמֵא לְכוּ לַמַיִם" (ישעיה נה, 1);
2.(בהשאלה) משתוקק, נִכסף, מתגעגע: "צָמאה לךָ נפשי כָּמַהּ לך בּשׂרי" (תהילים סג, 2); כאשר צמאתי לראות עוזך וכבודך (רש"י תהילים סג 3); אני צמא למעט תרבות
אנגלית: thirsty; yearning

דקדוק למילה _

[פ'; צָמאה; צָמֵא, יִצמָא, לִצמוא; ת'; צמֵאה, צמֵאים, צמֵאות] <צמא>

ביטויים עם המילה _

← ארץ צמא
← נפשו צמאה אל-
← שובר צמאו

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מהשורש <צמא> במשקל פָּעֵל

מילים נרדפות למילה _

צָמֵא
[ת']
1. חושֵק , כָּמֵהַּ , מִשתוקֵק , מִתאַוֶוה , מִתגַעגֵעַ , נִכסָף , רָעֵב , שואֵף , שוקֵק [שדה סמנטי: תשוּקה] | ניגודים: אָדיש

2. יָבֵש , מִדבָּרי , עָיֵיף , צָחיחַ [שדה סמנטי: יובֶש, מִדבר] | ניגודים: רָווּי

חרוזים למילה _

גוֹמֵא, גימֵא, דוֹמֶה, הוֹמֶה, היטַמֵא, הִסתַמֵא, טִימֵא, טָמֵא, יגַמֵא, ידַמֶה, יֶהמֶה, יִידמֶה, יִידַמֶה, יידָמֶה, יִיטַמֵא, ייטָמֵא, יכַמֶה, יסַמֵא, ירוּמֶה, מְגַמֵא, מְדוּמֶה, מְדַמֶה, מְהַמֶה, מְטַמֵא, מִידַמֶה, מִיטַמֵא, מְכַמֶה, מְסַמֵא, מִסְתַּמֵא, מְרוּמֶה, מְרַמֶה, מִתְדַמֶה, מִתְכַּמֶה, סוֹמֵא, צָמֵא, רוֹמֶה