_ פירוש

1. [תנ] ניגוד המצב הטבעי, הצד שכנגד, סתירה, טענה, עובדה או תנאי שאינם מתיישבים עם טענה, עם עובדה או עם תנאי אחרים: ויהי בך הֶפֶך מן הנשים בת זנותייך ואחריך לא זוּנה... ותהי להֶפֶך (יחזקאל טז 34); סיבות הסתירה או ההפך הנמצא בספר מן הספרים (מורה נבוכים); אישיותה היא ההֶפֶך מהאישיות של כל חברותיה
2. [עח] אחד מִזוג שני דברים מנוגדים: שחור ולבן הם שני הפכים
3. [עח] אמרה בלוגיקה הקשורה לאמרה אחרת ששתיהן יכולות להיות שגויות, אבל אין שתיהן יכולות להיות נכונות

***