_ פירוש

1. כּינוּי הגוּף לנסתָר, לגוף שלישי זכר: ויעל אברָם ממצרַים הוא ואשתו וכל אשר לו (בראשית יג 1); אתה הוא מלכי אלוקים צוה ישועות יעקב (תהילים מד 5); הוּא הלך בשדות ירוקים
2. להדגשת הנושא, כאמור בפסוק: "הוא הסובב את כל הארץ" (בראשית, ב, 11)
3. אוגֵד - להסבר או לזיהוי וכד': "והנהר הרְביעי הוּא פרָת" (בראשית ב, 14)
4. בהוראה סתמית - "הוא אשֶר": "הוא אשר דברתי אלֵכֶם" (בראשית מב, 14)
5. כתמורה לנושא לשם הדגשתו (גם הוא): "והבל הביא גם הוּא" (בראשית ד, 4)
6. כתמורה, כדי לצרף לנושׂא נושׂא נוסף (הוּא וְ- ): "הוא ואשתו וכל אשר לו" (בראשית יג, 1)
7. כינוי רומז לשם מיודע: "ותַשֶקינָה... בלילה הוּא" (בראשית יט, 33)

***