(קרי: הו-) [ז'] עץ שחור כבד ויקר שנקרא הָבְנֶה, כאמור בפסוק: "קַרְנוֹת שֵן וְהָבְנִים" (כתיב: והובנים)" (יחזקאל כז, 15). עץ ההָבנֶה הטוב יותר הוא זה הגדל באפריקה. זהו עץ שחור, חסר עורקים, בוער היטב על גחלים, אינו מעלה עשן ונודף ממנו ריח טוב. משתמשים בו לעשיית כלים יקרים ותכשיטים
***