_ פירוש

פירוש

סובא, סֹבֵא [תנ]

(מקרא)

מִשתַכֵּר, מַרבֶּה בִּשתִייַת מַשקָאות חריפים, שותֶה לשָכרה: זולל וסֹבֵא (דברים כא 20); אַל תהי זולל וסובֵא ומאומה אֵין בַּכּיס (בן סירא יח, לג); הלכו למסיבה לִסבּוא ולהשתכר
אנגלית: getting drunk, become drunk

דקדוק למילה _

[פ'; סובֵאת; בּסִפרוּת גם: סָבָא, יִסבָּא, לִסבּוא] <סבא>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום

מילים נרדפות למילה _

סובֶא (תוצאה דומה)
יַיִן [שדה סמנטי: שתִייה]

סובֵא (תוצאה דומה)
בּגילוּפין , הלוּם יַיִן , מבוּסָם , מבוּשָׂם , מִשתַכֵּר , מִתבַּשֵׂם , סָבוּא , שותֶה , שיכּור , שָתוּי , שַתיָין [שדה סמנטי: שתִייה] | ניגודים: יכֵּחַ

חרוזים למילה _

לא נמצאה חריזה לערך _