1. [תנ] מעיף את גרגרי התבואה ברוח כדי להפריד מהם את המוץ (אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת) 2. [תנ] מפַזֵר במרחב, מֵפיץ: וַיִטְחן... וַיִּזֶר על פני המים (שמות לב, 20) 3. [עח] (בהשאלה) מפַזֵר, בוזק (סוכר, מלח, פלפל וכד') אנגלית: winnow, sprinkle
***
דקדוק למילה _
[פ'] <זרי>
ביטויים עם המילה _
← זורה חול בעיניים ← זורה מלח על הפצעים לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
<זרי/ה> במשקל קוטל לציון שם פעולה. מאכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר. המילים לעברית המקראית חדרו בשינוי היגוי המותאמת למערכת המורפו-פונטית של השפה העברית ומאפשרת בדרך זו ליצור פעלים, הטיות, שורשים וכדומה
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה