_ פירוש

פירוש

קורֵא תיגָר, קוֹרֵא תִּגָּר [תמ]

1. (על, כנגד) מתלונן, מתריס, מוחֶה, יוצא למאבק, מעַרעֵר, מתנגד לו: הנואם קורא תיגר על הסיסמה הפשטנית הקוראת לאחדות
2. (גם בהוראה) מֵטיח טענות כנֶגד מישהו: כקורא תיגָר על מידותיו של הקדוש ברוך הוא (ירושלמי ברכות ט, ג). הוא קרא תיגָר על פסיקת בית המשפט. (שימו לב: לא תָּגָר)
אנגלית: challenge

דקדוק למילה _

לא נמצא דקדוק לערך _

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

לשון חז"ל מהפועל מתגרֶה. מקור המילה תיגר איננו מחוור. לפי דעה רווחת קשור תיגר בתִגְרָה (ריב) ובהִתְגָּרוּת, הגזורות מן השורש גר"י. ואפשר גם לנסות לקשור את התיגר לתַּגָּר – גם כן מלשון חכמים – "מוכר", "סוחר", מילה שמקורה באכדית. (מפרסומי האקדמיה ללשון)

מילים נרדפות למילה _

קורא תיגָר (תוצאה דומה)
מִתגָרֶה , מִתמודֵד , מאַ[שדה סמנטי: פ'] מִתגָרֶה, מִתמודֵד,

חרוזים למילה _

אָגַר, אֶשגָר, אֶתְגָר, בָגַר, גָר, דָגַר, הוגַר, הוסגַר, הושגַר, חָגַר, יוגַר, יוסגַר, יושגַר, ימוגַר, ימוסגַר, מַאגָר, מְבוגָר, מְגורְגָר, מִדגָר, מוגָר, מודגָר, מוסְגָר, מושְגָר, מחוגָר, מְמוגָר, מְמוסְגָר, מְסוגָר, מְשוגָר, נַגָר, ניגָר, סָגַר, סוגַר, סִיגָר, תַגָר, תוגָר, תִיגָר, תיגָר, קורֵא תיגָר, קריאַת תיגָר