1. [עח] שלא בּכוונה עיקָרית, כִּלאַחר יד: עברתי ברחוב ואגב כך נכנסתי להגיד שלום
2. [תמ] בּהזדמנות זו : לא ניטלטל עור אגב בשרו (שבת קטז); הרוחץ שר אגב שטבל באמבט
3. [תמ] בּאֶמצעות-, על-ידי: מטלטלי אגב מקרקע (בבא מציעא יא); קנה מיטלטלים אגב קרקע (רמב"ם הלכות מכירה ג, ה) (בלועזית: אפרופו)
אנגלית: apropos
***
[תה"פ] <אַ גַב>
מקור המילה _ (אטימולוגיה)
הדבק של א~ (תחילית במילים ארמיות בהוראת על גב). מילה שמקורה ארמית שהיא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.
אַגַב
[מ"י]
1. בּאֶמצָעוּת , עַל-ידֵי | ניגודים: ישירוּת
. בּאורַח לֹא יָשָר , בּהִזדַמנוּת , בּמִקרֶה , בַּעקיפין , בּרֶמֶז , מִסָביב , סחור-סחור , עַל גַבֵּי , כִּלאַחַר יָד | ניגודים: בבֵירוּר, במכוּוָן
. בִּשעַת מַעשֶׂה , בתוך , תוך כּדֵי | ניגודים: לאחר מעשה
אַגַב, גַב, גַו, חָגָב, חָגָו, ינוגַב, יִשׂגַב, מָגָב, מְנוגָב, מִשְׂגָב, עָגַב, עוגָב, שָׂגַב, הֶעָרַת אַגַב
להרחבה ראה:
משאב,
להב,
מגובב,
באובב,
דבב,
אגב,
יחדיו,
אכזב,
טחב,
כתב,
מורכב,
ללב,
ארנב,
מוסב,
מורעב,
חצב,
גרב,
חשב
אגב פרוש | אגב פירוש | אגב מילון | אגב הגדרה מילונית | אגב מילון עברי | אגב מילון אנציקלופדי | אגב אנציקלופדיה | אגב תרגום
אגב פירוש השם | אגב פירוש המילה | אגב משמעות המילה | אגב ביטויים | אגב דקדוק | אגב לשון | אגב ניבים | אגב אטימולוגיה
אגב מילים נרדפות | אגב ניגודים | אגב חריזה | אגב חרוזים | אגב צירופים | אגב פתגמים | אגב ניבים | אגב תחביר
אגב ביטויים | אגב ציטוטים | אגב ראשי תיבות
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה