_ פירוש

ניב שמקורו ארמית. בתרגום אונקלוס הביטוי מופיע כתרגום לצירוף המקראי 'ביד רמה' (שמות יד 8). ארמית היא לשון שמית המדוברת באזורים מסויָמים עד היום, בדיאלקטים שונים. גְלֵי היא מקבילתה של הצורה העברית גְָלוּי. הארמית האריכה ימים יותר מכל לשון אחרת וכבר לפני כ-3000 שנה הייתה שפת הדיפלומטית במזרח התיכון דבר שעזר להתפשטותה. חדרו לתוכה מילים משפות האזור כגון פרסית שהייתה לשון המדינה של פרס, מילים יווניות ועוד. הארמית הייתה לשון מדוברת על ידי היהודים, במיוחד גולי בבל במשך מאות שנים ואף חדרה לספרותנו החל במקרא ועד לתלמוד הבבלי ולמדרשים. בעת החדשה, נטלה העברית מילים רבות מארמית והתאימה אותם למערכת המורפו-פונטית שלה.

אִילולֵי, אלֵי, אִלְמָלֵי, גְלֵי, וְכולֵי, כולֵי, לולֵי, עלֵי, דִגלֵי, דורגְלֵי, אֶגלֵי, מִשגְלֵי, מַגלֵי, מַעגְלֵי, מַנגְלֵי, מפַגלֵי, לרַגלֵי, סִגלֵי, סַרגְלֵי, עֶגלֵי, ברֵיש גְלֵי