_ פירוש

תואר הפועל שנוצר, בלשון חכמים, על ידי שימוש בשם עצם או צירוף שמני, שבתחילתו מיליות היחס בְּ או לְ <ב ו- קרוב>

אֶארוב, אֶגְרוב, אֶזֶרוב, אֶערוב, אֶצְרוב, אָרוב, בקָרוב, גָרוב, זָרוב, יַארוב, יִיגְרוב, יִיזְרוב, יִיצְרוב, יַערוב, לֶאֶרוב, לִגְרוב, לִזְרוב, לַערוב, לִצְרוב, לִקרוב, לָרוב, נֶאֶרוב, נִגְרוב, נִזְרוב, נַערוב, נִצְרוב, עָרוב, ערוב, צָרוב, קָרוב, רוב, שִירוב, תַארוב, תִגְרוב, תִזְרוב, תַערוב, תִצְרוב, גְרוב, חָרוב, כְרוב, מֵרוב, סֵרוב, עֵרוב, קֵרוב, סֵירוב, אודרוב, בקֵירוב, גרוב, יִגרוב, יִכרוב, יִצרוב, יִשרוב, יִזרוב, יגרוב, יֶארוב, יזרוב, לִגרוב, לִכרוב, מִיקְרוב, לִצרוב, לִשרוב, לגרוב, מִרוב, מִקָרוב, לַחרוב, מירוב, לֶארוב, לֶערוב, לזרוב, לרוב, לקרוב, עֵירוב, צֵירוב, צֵרוב, פְרוב, שְרַבְרוב, שָרוב, קֵירוב, הַמִזרָח הַקָרוב, אָדָם קָרוב, המִזרָח הקָרוב, בָטֵל ברוב, לַבְנִין הַכְרוב, לא כָל הַקָרוב קָרוב, עִם הַקוץ לוקֶה הַכְרוב, עַל הרוב, עַל פי רוב, שָלום שָלום לָרָחוק וְלַקָרוב, זֶה מִקָרוב, ראש כרוב, רפֵה היום לַערוב, קולָס של כרוב חרוז עובר ראה: אוב, גוב, עזוב, רחוב, רטוב, עקוב, צלוב, גנוב, חרצוב, בקרוב, משוב