_ פירוש

פירוש

קְרָב

1. [תנ] מלחמה, מַערָכה: ברוך ה' צוּרי המלמד ידי לקרב אצבעותַי למלחמה (תהילים קמד 1), כְּיוֹם הִילָחמוֹ ביום קְרָב (זכריה יד, 3); תוגה גדולה אפפה אותה כששמעה על נפילת אהובה בקרב; בעת הקרב היו רגעים של אומץ מהול בבהלה, כעס, שנאה ורחמים עצמיים
2. [עח] הִתנַגשוּת מזוּיֶנת עִם האויֵב בַּמהלך הכּולל של מִלחמה רחבה או ממוּשֶכת: קרב קשה התחולל אתמול
3. [עח] (בּהרחבה) תַחרוּת: הקרב בין השחמטאים הסתיים בתיקו;
אנגלית: battle, combat, struggle

דקדוק למילה _

[ש"ע; ז'; קרַב-, קרָבות, קרָבות-, קרָבו] <קרב>

ביטויים עם המילה _

← דו קרב
← עלה קרב
← צוות קרב
← רוח קרב
← שדה קרב
← שש לקרב

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

מילה שמקורה אכדית, שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום.

מילים נרדפות למילה _

קָרֵב (תוצאה דומה)
[פ']
1. בָּא , מַגיעַ , מִתקָרֵב , ניגָש [שדה סמנטי: בָּא] | ניגודים: מִתרַחֵק

2. דָבֵק , חובֵר [שדה סמנטי: הִתחַבּרוּת] | ניגודים: מִתנַתֵק

קֶרֶב (תוצאה דומה)
בֶּטֶן , מעי , עומֶק , פּנים , פּנימִיוּת , תָוֶוך [שדה סמנטי: אמצע] | ניגודים: חוּץ

קרָב (תוצאה דומה)
[ש"ע]
1. הֵיאָבקוּת , הִסתָערוּת , הִתנַגשוּת , הַתקָפה , מַאבָק , מִלחָמה , מַערָכה , תִגרה [שדה סמנטי: מִלחָמה] | ניגודים: אי- לוחמה

2. תַחרוּת , ויכּוּחַ , סִכסוּך , קונפְליקט , ריב [שדה סמנטי: תַחרוּת] | ניגודים: שָלום

חרוזים למילה _

אָרַב, גָרַב, גָרָב, הוחרַב, הוקרַב, הָחרַב, זָרַב, חָרַב, יוחרַב, יוקרַב, יֶחרַב, יָחרַב, יֶערַב, יקרַב, כְרָב, מַארָב, מְגורָב, מוחרָב, מוקְרָב, מָחֳרָב, מְסורָב, מְעורָב, מַערָב, מְקורָב, מֵרַב, עַקְרָב, עָרַב, צָרַב, צָרָב, קְרָב, קָרַב, רַב, רָב, שָרָב, שְרַבְרָב, דוקְרָב, מוקרָב, מְקרָב, מקְרָב, נִקְרָב, אֵפוד קרָב, דְבורָה וְעַקְרָב, דו קְרָב, דְמויֵי עַקְרָב, הֶלֶם קרָב, מורֶשֶת קרָב, מטוס קרָב, מנַת קרָב, עוקֵץ הָעַקְרָב, עיֵיפות קרָב, צֶוֶות קרָב, שׂדֵה קרָב, שָׂשׂ לִקרָב, זירַת קרָב, נוהַל קרָב, רוחַ קרָב

להרחבה ראה:
משאב, להב, מגובב, באובב, דבב, אגב, יחדיו, אכזב, טחב, כתב, מורכב, ללב, ארנב, מוסב, מורעב, חצב, גרב, חשב