_ פירוש

1. תָוֶך פּנים: רֹאשו על כּרָעָיו ועל קִרבּו (שמות יב 9); יש בעלי חיים הטורפים את כל קרבי טרפם
2. שם כולל לחלַל הגוּף, האיברים הפנימיים שבגוּף, הקרביים והמעיים: "הַחֵלֶב אשר על הקֶרֶב" (ויקרא ג, 3), ולא נודַע כּי בָאוּ אֶל קִרבֶּנָה (בראשית מא 21); הוא אכל מהר כל־כך ונשאר רעב כאילו לא בא דבר אל קרבו
3. (בהשאלה) לב ונפש, מקום מושבם של המחשבות, התכניות והרגשות: "אֵין בפיהוּ נכוֹנָה קִרבָּם הַווֹת" (תהילים ה, 10)
4. בקֶרֶב בתוֹךְ, בפְנים: "זה שנתים הרָעָב בקרב הארץ" (בראשית מה, 6)
5. מִקֶרֶב מִתּוֹך, מקרבוֹ: "ונכְרְתָה... מקרב עַמֶּיהָ" (שמות לא, 14)
אנגלית: interior, inside

***