(בבוטניקה) עץ ננסי; עץ רגיל ממוזער לגובה שישים ס"מ בקירוב, שהותאם לגידול בעציצים קטנים על־ידי גיזום השורשים, דישוּן מבוקר וכד'. מקורה של טכניקת המִזעור הזאת בסין הקדומה למטרות נוי (מילולית ביפנית:
שָתיל בּמַגָש) (ג0.48) בּוּנְקֵר [מש] [ש"ע; ז'; בּוּנקֵרים]
1. מִקלט תת-קרקעי, חפירה מבוּצֶרת לַהגנה מפני פגיעה במלחמה: מִפקדת הצבא הייתה בבונקר
2. מקום מחבוא מוּסוֶוה מבַּחוּץ, הנמצא מתחת לפני האדמה: לוחמי המחתרת הסתתרו בבונקרים מפני הנאצים
3. בּור להחזקת פּחמים
***
מילון אבניאון - מילון עברי עברי
טעות \ הערה