_ פירוש

גן העדן מופיע במקרא בשלושה מקומות: הראשון בסיפור הבריאה (בראשית, ב 8-9); השני ביחזקאל, כאמור בפסוק: "בעֵדֶן גַן-אלקים הָיִיתָ" (כח, (12-16 וכן בפסוק:, "הארץ... הנְשַמָּה היתה כּגַן-עֵדֶן" (יחזקאל לו, 35). והמקום השלישי בנבואת תוכחה המדברת על פוריות הארץ לפני חורבנה (יואל ב, 3). קטעים נוספים בסיפור גן העדן מתארים את הנהרות המשקים את הגן (בראשית ב, (10-14 לגן. העדן היו שמות נרדפים כגון: "גן ה'" (בראשית יג, 10, ישעיה נא, 3) ו"גן אלוהים" (יחזקאל כח 13, לג, (8-9). המוטיב הקוסמולוגי של גן פורח ועשיר בצמחייה הקשור בבריאה מצוי גם בספרות המזרח הקדמון ובעיקר באגדות השוּמֵריות. סוברים כי גן העדן היה בקרבת המפרץ הפרסי. אגב, המילה האנגלית לגן עדן paradise נגזרה מהמילה פרדס הפרסית. יש חוקרים שרואים קשר בין 'עדן' = עונג, הנאה. אחרים קושרים את הצירוף הלשוני למילה האכדית edinu, שמוצאה שומֵרי = מדבר, מישור.

אֶדֶן, עדֶן, עֵדֶן, גַן עֵדֶן, הָאָרֶץ הַנְשַמָה הָיְתָה כְגַן עֵדֶן, בשֶת פָנִים לְגַן עֵדֶן, טַעַם גַן עֵדֶן, מנוחָתו עֵדֶן, ציפור גַן עֵדֶן, ציפור עֵדֶן, שָׂם מִדְבָר כְעֵדֶן, נוחו עֵדֶן, נוחָתו עֵדֶן, נִפְטַר לְגַן עֵדֶן