_ פירוש

פירוש

גּוֹזֵז¹

1. [תנ] גוזר וּמֵסיר אֶת הצמר מִן הַכּבָשים או מִן העִזים וכד':
ולבן הלך לגזֹז את צאנו (בראשית לא, 19); הגוזז עזיו פטור מראשית הגז (תוספתא חולין י, א); תבואה שגזזו (רש"י עמוס ז, 1)
2. [תמ] (בהשאלה) מפריש: כל הגוזז מנכסיו ועושה מהן צדקה, ניצל מדינה של גיהינום (גיטין ז)

אנגלית: cut

דקדוק למילה _

[פ'; גוזֶזֶת; גָזַז, יִגזוז וגם יָגוז, לִגזוז וגם לָגוֹז] <גזז>

ביטויים עם המילה _

לא נמצאו ניבים וצירופים לערך _

מקור המילה _ (אטימולוגיה)

אכדית. שפה שמית ששימשה במסופוטמיה בשנים 2300 עד 500 לפה"ס והחליפה את השומרית כלשון היום-יומית של האזור. לעתים האכדית נקראת בבלית-אשורית משום שיש לשפה שני דיאלקטים, אבל ההבדל ביניהם זעום. האכדית היא השפה השמית היחידה שנשתמרה בכתב מהתקופות הקדומות ביותר.

מילים נרדפות למילה _

גוזֵז
[פ']
1. גוזֵם , גוזֵר , זומֵר , חותֵך , כּוסֵם , כּורֵת , מגַזגֵז , מורט , מֵסיר , מסַפֵּר , מקַצֵץ , מקַצֵר , קוצֵץ , תולֵש [שדה סמנטי: שֵער] | ניגודים: מחַבֵּר

2. מַפריש , גורֵעַ , מַחסיר , מחַסֵר , ממַעֵט , מַמעיט , מנַכֶּה , מֵסיר , מַפחית [שדה סמנטי: הפחתה] | ניגודים: מוסיף

חרוזים למילה _

בוזֵז, גוזֵז, הֶיזֵז, הִתקַזֵז, יִיבָזֵז, יִיגָזֵז, יפַזֵז, להיבָזֵז, מְפַזֵז, מְקַזֵז, מִתְקַזֵז, פוזֵז, עוזֵז, תוזֵז